לגרום. איזו מילה מעצבנת.
"איך אני יכול לגרום לעובד הזה להקשיב לי"
"אני חייב לגרום להם למלא את הסקר"
"תעזור לי לגרום לו לעבוד יותר אפקטיבי"
"איך גורמים להם להפסיק לריב בעבודה?"
אז ככה, תגלית בלתי נעימה לפנינו- אתם לא יכולים *לגרום* לאף אחד, לעשות שום דבר.
ולא בגלל שאין לכם יכולת, או כוח, או משמעות. להיפך.
הניסיון לגרום למשהו, הוא לרוב ניסיון להכפיף מישהו לרצון שלי. וזה חברים, יעבוד לנו עד רמה מסויימת.
אז מה במקום לגרום?
להציע הצעה בעלת ערך. כל פעם שאתם גורמים, אתם חושבים על עצמכם, על הצורך שלכם. וזה דורש מלא אנרגיה.
את אותה אנרגיה אפשר להשקיע בלברר מה הערך הפוטנציאלי לאדם בצד בשני? למה לו להיות מעורב במה שאתה רוצה להשיג?
ואז מציעים הצעה בעלת ערך.
ואז סומכים ומאמינים (באמת!) שהאדם בצד השני יבחר טוב.
נשמע אידילי, או איך שקולגה אמר לי היום: "אמירות מופרכות של יועץ ארגוני" (לא נעלבתי, סתם, כן. ממש). ולכן אדגים-
נגיד שיש איש משאבי אנוש, שרוצה שמנהלים בארגון ישלחו כבר את רשימות העובדים עליהם הם ממליצים לעתודה ניהולית. נגיד.
אם הוא יגרום להם, הוא יילך למנכ"ל, והמנכ"ל ישלח מייל זועם עם דד ליין. המנהלים ישלחו. אבל זו לא הצלחה. כי את השותפות שלהם אותו איש מש"א צריך גם בהמשך. וכמה כוח כבר אפשר להפעיל?
אז במקום- בואו ננסח את הבקשה מהמנהלים במונחים של הערך שהם ירוויחו מהשתתפות אקטיבית בתהליך. למשל:
האם הם רוצים להשפיע על עתיד הניהול בארגון?
אולי ננצל את המייל הזה כדי להזמין אותם למפגשי העתודה ואולי אפילו להעביר את אחד המפגשים?
אולי הם בדיוק חיפשו דרך לתגמל את העובד המצטיין שלהם ושוב אין בונוסים השנה?
התוצאה תהיה שיתוף פעולה, ארוך טווח.
אבל זה דורש מאיתנו להקפיד על המסרים שלנו. הפתרון הקל הוא לגרום, כי וואלה, יש לנו כוח. אבל הפתרון הקל מייצר תוצאות שעובדות רק לטווח הקצר. ומפחיתות את האמון של הצד השני בך. אז יש עוד דרך.
בתמונה- אני חייב לגרום להן לסדר את החדר בסוף יום. הצעות?
