היום אותה מנהלת הבינה שהעובדת שלה אשכרה עוזבת. ממש עוזבת.

הי סקפטיים, זה בשבילכם-
(ובפנים, סיפור על חברה טובה שנעלבה כשהציעו לה העלאת שכר מטורפת)
כמעט כל יום יוצא לי להסביר בפגישה \ סדנא \ קפה את מה שכולם כבר יודעים- שכסף הוא לא הגורם המרכזי בשימור עובד.
יש מלא מחקרים על זה, זה לא מידע חדשני.

אני תמיד מציג את זה, מסביר למה. האדם בצד השני מהנהן, עושה את עצמו מסכים. אבל שנינו יודעים שהוא לא השתכנע.

אז לסקפטיים, סיפור מהיום-
חברה טובה לא מרוצה זמן מה ממקום עבודתה. מרוויחה יפה, מצליחה מאוד, אבל לא עוסקת בתחום שבו היא באמת רוצה לזרוח.
נתנה שלושה חודשים הודעה מראש, התחילה לחפש עבודה. מצאה עבודה מעולה שהולמת את מידותיה.
המנהלת שלה לא האמינה לה שהיא באמת הולכת לעזוב.
ביטלה שוב ושוב את הניסיונות שלה לחפש לעצמה מחליפה ראויה, לתכנן את עזיבתה.

היום אותה מנהלת הבינה שהעובדת שלה אשכרה עוזבת. ממש עוזבת.
אז נחשו מה, היא הציעה 150% משכרה הנוכחי. 150 אחוז.
הצעה מטורפת.
העובדת הזו יודעת שהמנהלת שלה נואשת.
שהיא חייבת אותה.
שהיא שולפת עכשיו את התותחים שהיא חושבת שהם הכי כבדים.

אבל האם זה משכנע?
הו, לא לא.

במקום שהחברה תרגיש מוחמאת, מוערכת, חיונית למערכת, היא פגועה.
מרגישה שהיא סחורה, שניתן לשים עליה תג מחיר ולקנות אותה.

עוד דוגמא, שכסף לא באמת יוצר מוטיבציה שנשארת לאורך זמן.
עוד דוגמא למנהל ששולף את הכלי היחיד שהוא מרגיש שיש לו בזמן שהוא מתעלם מכלים אחרים שקיימים בארסנל שלו.

מה היה אפשר לעשות? 
העשרת תפקיד, דיון אמיתי על האפשרויות הקיימות בארגון, דיון אמיתי על הדברים שגורמים לה לעזוב, כנות מוחלטת לגבי מה הדבר הנכון עבור אותה עובדת.

מה לא לעשות? לא לזרוק כסף על העובד.
אם הוא ישמח מזה, זה יחזיק לזמן קצר, ולכו תדעו, אולי הוא אפילו ייעלב מזה.

השארת תגובה